הבלוג של ארתיום
בלוג על מוזיקה, סלסה, לינוקס, תוכנה חופשית ומה לא!
מאמרים בנושא "אינטרנט"
תולדות הבלוג שלי (בעקבותיו של שלומי).
שלומי ישראל (הידוע כ־sijp) העביר לי משימה לכתוב בנושא "תולדות הבלוג שלי". בד"כ אני לא מתפתה להשתתף בשרשורי משימות כאלה, אבל הפעם, החלטתי שהנושא מספיק מעניין.
הכל התחיל לפני יותר משנתיים, כאשר פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי. אז התקנתי מערכת בלוגים WordPress בעברית הסטנדרטית שהייתה אז עוד בגרסה 2.0.7. המערכת הייתה מאוד נחמדה והשתמשתי בה הרבה מאוד זמן.
התכנון המקורי היה להתרכז בשני נושאים:
- סלסה וריקוד ולהחליף פרסום כתבות באתר LaMusica.co.il בכתיבה בבלוג שלי.
- להתחיל לכתוב בנושא תכנה חופשית
לצערי, הנושא הראשון, בסופו של דבר, הסתכם במספר מצומצם של כתבות, כך שהבלוג הפך לבלוג מחשבים כמעט טהור; ובסביבות אוקטובר 2007, הוא זכה להיכנס ל־planet.linux.org.il.
במקביל התחלתי לפתח טכנולוגיית web חדשה — CppCMS; ובדצמבר 2007, פתחתי בלוג נוסף באנגלית, שהיה אמור לשמש אותי לשתי מטרות:
- בניית פלטפורמת הניסוי של הטכנולוגיה החדשה
- פרסום מידע אודות CppCMS לקהל שלא מדבר בעברית.
יחד עם התקדמות הפרויקט, מערכת הבלוגים הפכה ליותר ויותר בשלה. במאי 2008 החלטתי להיפרד מוורדפרס ולהחליפו במערכת החדשה. מאד הבלוג הזה רץ על טהרת C++.
מה השתנה בדפדפן הזה, או הניצוץ של כרום.
לא, אני לא הולך לכתוב עוד אחת מאלף ואחת סקירות מתלהבות (או לא כל־כך) על Google Chrome. בסה"כ הגיע עוד דפדפן מעשרות הקיימים: IE, Maxton, Firefox, Galeon, Epiphany, Konqueror, Safari, Flock, Camino, Opera ועוד. אז יש לנו עוד דפדפן, מה הסיפור שלו? היום, לבנות דפדפן זה משהו יחסית פשוט. קח מחלקה של KHTML, Gecko, או של WebKit, דחוף אותה למעטפת GUI ויש לך דפדפן. עכשיו נשאר להמציא עוד כמה עשרות כפתורים מוזרים, להוסיף כמה פיצ'רים נחמדים ולשווק.
לכן, כפי שאתם יכולים להבין אני לא הולך לדבר על דפדפן עצמו. הוא לא מעניין אותי בתור דפדפן יותר מאשר רוב הדפדפנים שפירטתי לעיל. מה שמעניין אותי באמת, זה הצירוף של WebKit עם המותג Google.
המשך...Asp.Mono על לינוקס? עוד לא...
תוך פיתוח CppCMS תמיד רצית לעשות השוואת ביצועים מול אחת הטכנולוגיות הפופולריות בתחום Web: Asp.Net. מצאתי מערכת בלוגים: BlogEngine.Net שתומכת ב: mono רצה גם על Linux ועובדת מול MySQL — קרי כל מה שצריך כדי לעשות השוואה מול CppCMS.
ההתחלה הייתה די מבטיחה, הוראות ההתקנה לא היו מסובכות, מצאתי בלוג אחד אמתי שרץ על Ubuntu ו־Apache mod_mono, ראיתי הוראות התקנה עבור Ubuntu והתחלתי לעבוד.
קודם כל התקנתי mono 1.9.1 מ־backports של Etch. הבעיה הראשונה שנתקלתי בה, הייתה בעיה של התקנה שלי — גרסת הקומפיילר לא תאמה גרסת mono. אחרי שפתרתי אותה, הצלחתי להריץ את היישום כאשר XML משמש כבסיס נתונים עבור הבלוג.
אחרי זה החלטתי להפעיל את MySQL. שוב בעיות, הפעם יצירת טבלאות — מי שבדק את זה על MySQL ב־Windows לא לקח בחשבון שבלינוקס שמות הטבלאות הן case sensitive — זה נפתר די בקלות. הבעיה השניה הייתה לחבר את MySQL ל־Mono.
המשך...על חשיבותם של trackback־ים.
פתחתי את הבלוג לפני יותר משנתיים ובאחת כתבות הראשונות התייחסתי למאמר של שושנה פורבס והיא שאלה אותי: "מדוע לא שלחת לי trackback?" אז לא הייתי מודע לנושא ההפניות לכתבות בין בלוגים שונים ולחשיבות שלהן. היום אני מקפיד לשלוח tackback לכל כתבה שאני חושב שההפניה צריכה להגיע אליה.
מה זה trackback1? זהו מנגנון שמאפשר לבלוגר להודיע לבלוג אחר על כך שהוא מתייחס לאליו בכתבה שלו. מבלבל? אז נראה דוגמה שתבהיר את הכל:
יוסי מפרסם בבלוג שלו כתבה מעניינת בנושא מרתק: "הנמלה השחורה בדרום הודו". איציק, מפרסם כתבה על "נמלים בדורם הודו" ובין השאר מפרסם קישור/מתייחס לכתבה של יוסי בנושא קרוב אליו – הנמלה השחורה. איציק שולח לבלוג של יוסי trackback שאומר:
שלום יוסי,
אני פרסמתי כתבה בנושא "נמלים בדרום הודו" והתייחסתי לכתבה שלך: "הנמלה השחורה בדרום הודו". אם איכפת לך, אתה יכול להסב את תשומת ליבם של קוראי הבלוג שלך לכתבה שלי, אולי הנושא "נמלים בדרום הודו" יכול לעניין אותם.
בכבוד רב, איציק.
כאשר יוסי, מקבל "הפניה כזו", הוא מפרסם בתגובות לבלוג שלו, קישור לכתבה של איציק ועכשיו, קוראי בלוג שלו, יכולים לקרוא בהרחבה על נושא הנמלים.
המשך...על FastCGI, על SCGI ועל בחירה של RoR ו־Django.
לאחרונה הפרוטוקול Simple CGI הופך ליותר ויותר פופולרי והופך לבחירה טבעית או אפילו ברירת מחדל של תשתיות פיתוח לאינטרנט החדשות כמו Django ו־RoR. במה מדובר? מדובר בפרוטוקול מאוד פשוט שדומה באופי שלו ל־FastCGI אבל הספציפיקציה שלו מורכבת מכמה עשרות שורות, כך גם המימוש דורש מעט קוד (רוב המימושים שראיתי לא הכילו יותר מ־100–200 שורות קוד).
למעשה הפרוטוקול הזה הוא תחליף אידיאלי ל־FastCGI עבור:
- שרתי אינטרנט קטנים שרוצים לחבר יישומים גנריים בקלות רבה, בגלל פשטות המימוש.
- יישומי אינטרנט שהמימוש של הפרוטוקול דורשת כמה עשרות עד מאה שורות קוד. בניגוד ל־FastCGI שהמימוש המלא שלו מאוד מורכב.
- אפשרות לכתוב רכיב תקשורת עם שרת אינטרנט בצורה מהירה ללא ספריה צד ג'. למעשה, בניגוד ל־FastCGI, אפילו לא קיימת ספריה סטנדרטית עבור המשימה.
- הפרוטוקל לא פחות חזק מ־FastCGI בכל הקשור לביצועים.
נראה לעין שאין שום סיבה לא להשתמש בפרוטוקל הזה על פני FastCGI, אבל במציאות יש הבדל גדול מאוד. אחרי מבט בספציפיקציה של FastCGI נתחיל:
המשך...